החלטה בתיק ת"א 3556-09-10

בקשה לביטול עיקולים זמניים שהוטלו להבטחת התביעה בתיק זה ע"ס 800,000 ש"ח, תביעה שהוגשה ביום 2.9.10 ועניינה דרישה לקבלת תמורה עבור מקרקעין שנמכרו.

עמדת התובע:

ב - 8.8.01 רכש הנתבע זכויות במקרקעין הידועים כחלקה 15 בגוש 19148 מאדמות כרמיאל תמורת סך של 100,000 ש"ח. לטענת התובע נרכשו הזכויות מכספו ובנאמנות עבורו וזאת על אף שהזכויות בעקבות העסקה נרשמו בלשכת רישום המקרקעין על שם הנתבע.

בתאריך 4.3.03 מכר הנתבע את המקרקעין ל - 6 רוכשים תמורת סך של 150,000 דולר כשוויים בשקלים ואולם לא גילה זאת בזמן אמת לתובע. לאחר שהתברר הדבר לתובע טען הנתבע כי המקרקעין נמכרו תמורת סכום בשקלים השווה ל - 90,000 דולר מתוכם העביר הנתבע לתובע במהלך התקופה שבין אוגוסט לדצמבר 2003 סך של 90,000 ש"ח ב - 2 תשלומים, סכום המהווה את התמורה שהתקבלה לטענת הנתבע עבור המקרקעין בניכוי תשלומי מיסים ותשלום למתווך.

התובע מפנה את תשומת הלב לכך שעל פי ההסכם מאוגוסט 2003 קיבלו על עצמם הקונים את תשלומי המיסים.

החשבון אשר עורך התובע בכתב התביעה מורכב מסכום התמורה שקיבל הנתבע לטענת התובע, סך 726,600 ש"ח בניכוי סכום של 90,000 ש"ח ששולם ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית. אומנם הסכום המגיע לשיטת התובע גבוה יותר בהתחשב בטרדה ועוגמת הנפש ובעליית ערך הקרקע ואולם לצורך העניין ובהתחשב בקושי בגיוס סכום האגרה העמיד התובע את התביעה ע"ס 800,000 ש"ח.

לתמיכה בעמדתו הציג התובע את המסמכים כדלקמן:

א.         הסכם הרכישה מאוגוסט 2001 שבין הנתבע לבין המוכרת עאישה מחמוד דוירי.

ב.         נסח מלשכת רישום מקרקעין.

ג.          מכתב הנושא תאריך 23.9.01 בחתימת הנתבע והמופנה אל מינהל מקרקעי ישראל ובו הצעה להחלפת זכויות במקרקעין כאשר הנתבע מציע את החלקה הנ"ל שנרכשה ובתמורה מבקש הוא לקבל זכויות בשתי חלקות: האחת, בגוש 19119 חלקה 100, והאחרת בגוש 19131 חלקה 36, שתיהן חלקות שלתובע היה עניין בהן בהיותן חלקות בכפרו.

ד.         מסמך מיום 28.9.01 (נספח ג' לכתב התביעה) שכותרתו "הסכם ויתור על זכויות" והנחזה להיות חתום על ידי הנתבע ועל ידי עד בשם שתיוי מוחמד על פיו מצהיר הנתבע כי הוא מוותר על חלקו במקרקעין שנרכשו לטובת התובע. כמו כן מצוין בגוף המסמך כי הוגשה בקשה לעסקת חליפין עם מינהל מקרקעי ישראל בגושים ובחלקות הנ"ל.

ה.         נסחי רישום של הגושים והחלקות הנ"ל בהן היה מעוניין התובע ולראיה כי מדובר בחלקות בכפר נח'ף בעוד שהנתבע הינו תושב הכפר ראמה.

ו.          הסכם מ - 4.3.03 בין הנתבע לבין רוכשים שונים לראיה כי הזכויות בחלקה 15 בגוש 19148 נמכרה תמורת סך של 150,000 דולר וכי הרוכשים התחייבו לשאת בתשלומי המיסים.  בפתיח להסכם צוין כי כספי הרכישה הופקדו בנאמנות אצל עורך דין עלאא סאלח מנצרת.

ז.          מסמך (נספח ח' לכתב התביעה) שכותרתו "המחאת זכות בלתי חוזרת" ואשר על פי תוכנו המחה הנתבע לתובע את זכויותיו על פי תוצאה צפויה בת.א. 2676/07 בבימ"ש השלום בעכו, תביעה שניהל הנתבע כנגד מוכרת החלקה הנ"ל בגין הפרשי מס אשר התקבלו אצל בעוד שהיו אמורים להיות מוחזרים לנתבע אשר בפועל שילם את תשלומי היתר.

עוד המחה הנתבע לתובע את זכויותיו "הנובעות משיק מס' 42478 המשוך מחשבון עו"ד סאלח חליל עלאא" שיק שמשך הפרקליט לרשויות המס כאשר בסופו של דבר שילם הנתבע את סכום המס עבור העסקה וכנגד זאת נמסר לו השיק שמשך הפרקליט.  סכום השיק 187,711 ש"ח.

מכל המסמכים הנ"ל, ניתן להסיק, כך לשיטת התובע, כי אכן המקרקעין נרכשו בנאמנות עבור התובע וכי הזכויות נמכרו במרץ 2003 תמורת סכום בשקלים השווה ל - 150,000 דולר בעוד שכלפי התובע יצר הנתבע מצג של תמורה כוללת בסך 90,000 דולר מתוכה קיבל התובע בפועל רק 90,000 ש"ח.

עמדת הנתבע:

הזכויות במקרקעין נרכשו עבור הנתבע והתובע במשותף על אף שהזכויות נרשמו בלשכת רישום המקרקעין לאחר הרכישה רק על שם הנתבע.

במרץ 2003 החליט הנתבע למכור את הזכויות על מנת להציל את העסקה מעיקולים צפויים ובפועל נמכרו הזכויות בתיאום עם התובע תמורת 90,000 דולר וזאת למרות שהתובע מציג הסכם שבו נרשם סכום התמורה,  150,000 דולר. סכום זה איננו משקף את התמורה שהתקבלה והוא נרשם לבקשת המתווך בעסקה. מיד עם קבלת התמורה נערכה התחשבנות בין התובע לבין הנתבע והתובע קיבל את חלקו בסך 90,000 ש"ח המהווה את חלקו בעסקה לאחר ניכוי תשלומי מס ודמי תיווך וכן ניכוי מספר תשלומים בגין יתרת חוב הלוואה שניתנה בעבר וללא קשר למערכת היחסים המתוארת בהליך דנן.